עיניים בשמיים: שחרור הכוח של תצפית על כדור הארץ כדי לחדש את ניהול אסונות

• נוף השוק הגלובלי לתצפית על כדור הארץ בניהול אסונות
• טכנולוגיות emergent שמעצבבות את תצפית על כדור הארץ למענה במשבר
• שחקנים מרכזיים ומהלכים אסטרטגיים בתחום תצפית על כדור הארץ
• תחזיות לגבי התרחבות ומגמות השקעה בפתרונות ניהול אסונות
• דינמיקה אזורית ודפוסי אימוץ של כלים לתצפית על כדור הארץ
• יכולות דור הבא והתפקיד המתפתח של תצפית על כדור הארץ
• מכשולים לאימוץ ודרכים חדשות לחדשנות בניהול אסונות
• מקורות והפניות

“סקירה של חוקי הדרונים בהודו (2025) הודו הקימה מסגרת רגולטורית כוללת עבור פעולות דרון אזרחיות נכון לשנת 2025.” (מקור)

נוף השוק הגלובלי לתצפית על כדור הארץ בניהול אסונות

טכנולוגיות תצפית על כדור הארץ (EO), המשתמשות בלוויינים, דרונים וחיישנים מתקדמים, משנות באופן יסודי את ניהול האסונות ברחבי העולם. על ידי אספקת דימויים ודאטה באיכות גבוהה ובזמן אמת, EO מאפשרת לרשויות לנטר, לחזות ולהגיב לאסונות טבעיים ומלאכותיים במהירות ובדיוק חסרי תקדים.

על פי European Space Imaging, נתוני EO הם עכשיו חלק אינטגרלי מכל שלב בניהול אסונות: הכנה, אזהרה מוקדמת, תגובה ושיקום. לדוגמה, במהלך השריפות בקנדה וביוון ב-2023, נעשה שימוש בדימויים לווייניים כדי לעקוב אחרי התקדמות האש, להעריך נזקים ולתאם מסלולי פינוי. באופן דומה, תוכנית הUN-SPIDER סייעה בשימוש בנתוני EO ביותר מ-60 מדינות למיפוי שיטפונות, ניטור בצורת ותגובה לרעידות אדמה.

שוק ה-EO הגלובלי לניהול אסונות חווה צמיחה חזקה. דוח עדכני של MarketsandMarkets מעריך כי שוק ה-EO הגלובלי יגיע ל-8.5 מיליארד דולר עד 2028, לעומת 5.2 מיליארד דולר ב-2023, כאשר ניהול אסונות הוא מניע מרכזי. צמיחה זו מונעת מהג aumento של אסונות הנמצאים בהקשר של שינויי אקלים, עירוניזציה, וצרכים לקבלת החלטות מהירה ומונעת נתונים.

• מערכות אזהרה מוקדמת: לווייני EO מספקים נתונים קריטיים לחיזוי הוריקנים, שיטפונות והחלקות אדמה. לדוגמה, Copernicus Emergency Management Service מספק מפות כמעט בזמן אמת לתמיכה בתגובה חירומית באירופה ובכלל.
• הערכת נזקים: לאחר אסון, דימויי EO מסייעים לכמת אזורים פגועים, נזק לתשתיות ומעבר אוכלוסייה, ומאפשרים הקצאת משאבים יעילה ועיבוד תביעות ביטוח.
• עמידות סביבתית: נתוני EO תומכים בתכנון לטווח ארוך על ידי זיהוי אזורים פגיעים וניטור שינויים סביבתיים, מסייעים באסטרטגיות לצמצום סיכונים לאסונות.

גם השתתפות המגזר הפרטי עולה, כאשר חברות כמו Planet Labs וMaxar Technologies מספקות דימויים תדירים באיכות גבוהה לממשלות, ONG וביטוח. כש-EO הופכת נגישה וזולה יותר, תפקידה בניהול אסונות צפוי להתרחב, מה שהופך את "העיניים בשמיים" לכלי חיוני לשמירה על קהילות בכל רחבי העולם.

טכנולוגיות emergent שמעצבבות את תצפית על כדור הארץ למענה במשבר

טכנולוגיות תצפית על כדור הארץ (EO) הופכות במהירות את ניהול האסונות על ידי אספקת נתונים בזמן אמת וברזולוציה גבוהה ממרחב. “העיניים בשמיים” הללו מאפשרות לממשלות, ארגונים הומניטריים ומגיבים ראשונים לנטר, להעריך ולהגיב למשברים במהירות ובדיוק חסרי תקדים.

דימויים לווייניים וחישה מרחוק נמצאים בחזית המהפכה הזו. לווייני EO מודרניים, כגון אלה בתוכניות Copernicus וNASA Earth Science, מספקים זרמים רציפים של נתונים על דפוסי מזג האוויר, שינויים באדמה והסכנות סביבתיות. לדוגמה, במהלך רעידת האדמה בטורקיה-סוריה ב-2023, נעשה שימוש בנתוני EO כדי למפות נזקים, לזהות דרכים חסומות ולכוון צוותי הצלה (UN-SPIDER).

טכנולוגיות emergent מחזקות את השפעת ה-EO:

• בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה: אלגוריתמים של AI מעבדים כמויות גדולות של נתוני לוויין כדי לזהות אנומליות, לחזות מסלולי אסון ולמכן הערכות נזק. חברות כמו Planet Labs וDescartes Labs משתמשות ב-AI כדי לספק תובנות שניתן לפעול עליהן תוך שעות מהאירוע.
• דימוי ברזולוציה גבוהה ודימוי היפרספקטלי: חיישנים חדשים קוטעים דימויים מפורטים על פני מספר אורך גל, מה שמאפשר את הגילוי של שינויים עדינים בצמחייה, מים ותשתיות. זה חיוני עבור אזהרה מוקדמת של שיטפונות, שריפות אופיינים והחלקות אדמה (Landsat 9).
• קונסטלציות לוויינים קטנים: להקות של לוויינים קטנים וגמישים מספקות ביקורים תדירים וכיסוי כמעט בזמן אמת, מה שמאפשר לעקוב אחרי אסונות שמתפתחים במהירות. קונסטלציות של Maxar ו-Spire הן דוגמאות בולטות.

ההתקדמות הללו מקנות נתוני EO יותר נגישות ופעולה. תוכנית UN-SPIDER ותוכנית International Charter ‘Space and Major Disasters’ מספקות נתוני לוויין חינם למדינות במשבר, מה שמדמוקרט את הגישה למידע קריטי.

עם הגברת תדירות ועוצמת האסונות בעקבות שינויי האקלים, טכנולוגיות EO הופכות להיות חיוניות להכנה, תגובה ושיקום. השילוב של AI, חיישנים ברזולוציה גבוהה ופלטפורמות שיתוף נתונים עולמיים מבטח כי מנהלי אסונות יש גישה לכלים הנדרשים כדי להציל חיים ולהגן על קהילות.

שחקנים מרכזיים ומהלכים אסטרטגיים בתחום תצפית על כדור הארץ

טכנולוגיות תצפית על כדור הארץ (EO) transform ניהול אסונות על ידי אספקת נתונים בזמן אמת וברזולוציה גבוהה שמחזקת הכנה, תגובה ושיקום. התחום מונע על ידי שילוב של ענקיות תעופה וחלל Established, סטארטאפים זריזים וסוכנויות ציבוריות, כל אחד מהם מנצל דימויי לוויין, חישה מרחוק ואנליטיקה שמונעת על ידי AI כדי להתמודד עם אסונות טבעיים ומלאכותיים.

• Maxar Technologies: כמובילה בתחום דימויי לוויין ברזולוציה גבוהה, נתוני Maxar היו קריטיים במיפוי אזורי אסון, כמו במהלך רעידת האדמה בטורקיה-סוריה ב-2023. תוכנית הנתונים הפתוחה שלהם מספקת דימויים בחינם למגיבים ראשונים, מזרזת את המאמצים להקל.
• Planet Labs: מפעילה את הצי הגדול ביותר בעולם של לוויינים לצילום כדור הארץ, Planet מספקת כיסוי גלובלי יומי. הנתונים שלהם היו חיוניים בניטור השריפות במאווי ב-2023 ובתוצאות של סופת הטייפון מוחה במיאנמר, מה שמאפשר הערכת נזק ברמה גבוהה (Planet).
• ICEYE: מתpecializing in synthetic aperture radar (SAR), לווייני ICEYE יכוליםcapture דימויים דרך עננים ובשעות הלילה, מה שהופך אותם לבלתי דליים במהלך הוריקנים ושיטפונות. ב-2023, שירותי ניטור שיטפונות של ICEYE שימשו על ידי FEMA כדי להעריך את היקף השיטפונות בארה"ב (ICEYE).
• European Space Agency (ESA): דרך תוכנית Copernicus, ESA מספקת נתוני EO זמינים חינם ובפתוח. לווייני Sentinel תמכו בתגובה לאסונות לאירועים כמו השריפות במזרח התיכון ב-2023 ושיטפונות בפאקיסטן (Copernicus).
• NASA: מחלקת המדעים של NASA משתפת פעולה ברחבי העולם, מציעה נתונים וכלים להפחתת סיכון אסונות. תוכנית אסונות של NASA תומכת בתגובה לרעידת האדמה במרוקו ב-2023 עם מיפוי מהיר ומודעות למצב.

בצד האסטרטגי, השחקנים הללו משקיעים באנליטיקה מונחית AI, יכולות ביקורים מהירות ושותפויות ציבוריות-פרטיות. השילוב של נתוני EO עם חיישנים מבוססי קרקע ורשתות חברתיות יוצר אקולוגיה של מידע בניהול אסונות. ככל ששינויי האקלים מעלים את תדירות ועוצמת האסונות, תפקידו של מגזר ה-EO בהצלת חיים ורכוש צפוי לגדול, כאשר השוק הגלובלי של EO לניהול אסונות צפוי להגיע ל-2.5 מיליארד דולר עד 2028 (MarketsandMarkets).

תחזיות לגבי התרחבות ומגמות השקעה בפתרונות ניהול אסונות

טכנולוגיות תצפית על כדור הארץ (EO) – כוללות לוויינים, דרונים ופלטפורמות בגובה רב – משנות במהירות את ניהול האסונות על ידי אספקת נתונים בזמן אמת וברזולוציה גבוהה לאזהרה מוקדמת, תגובה ושיקום. צפוי כי שוק ה-EO הגלובלי יגדל מ4.7 מיליארד דולר ב-2023 ל-7.0 מיליארד דולר עד 2028, בשיעור צמיחה שנתי של 8.2%, שמנוגעי בעיקר לביקוש המוגבר לפתרונות להפחתת סיכוני אסונות ועמידות לסיכוני אקלים.

• אזהרה מוקדמת והערכת סיכון: לווייני EO כמו אלה בתוכניות Copernicus וLandsat מספקים ניטור רציף של דפוסי מזג האוויר, שימוש באדמה וגופי מים. נתונים אלה מאפשרים לרשויות לחזות שיטפונות, שריפות ואופריונות עם דיוק גבוה יותר, מקטינים את זמני התגובה ומצילים חיים.
• עלייה בהשקעות: הון סיכון ומימון ממשלתי בסטארטאפים ובתשתיות של EO מזרזים. ב-2023, סטארטאפים בתחום ה-EO גייסו מעל 1.2 מיליארד דולר ברחבי העולם, עם מיקוד בפלטפורמות אנליטיות שהופכות נתוני לוויין גולמיים לתובנות שניתן לפעול עליהן עבור שירותי חירום וביטוחים.
• שילוב עם AI ו-Big Data: החיבור בין נתוני EO לבין בינה מלאכותית מאפשר הערכות נזק אוטומטיות והקצאת משאבים. חברות כמו Planet Labs וMaxar Technologies משתמשות בלמידת מכונה כדי לספק מפות אסון כמעט בזמן אמת, תומכות בפריסה מהירה של סיוע ותיקון תשתיות.
• שותפויות ציבוריות-פרטיות: ממשלות משתפות פעולה יותר ויותר עם ספקי EO הפרטיים כדי לשדרג את ההכנה הלאומית לאסונות. לדוגמה, בסוכנות האוקיינוסים והאטמוספירה האמריקאית (NOAA) משתפת פעולה עם מפעילי לוויינים מסחריים להשלים את זרמי הנתונים שלה, משפרת את המודעות למצב במהלך משברים.

בהסתכלות קדימה, ההתרבות של קונסטלציות EO, ירידת עלויות השיגור וההתקדמות במעגלי נתונים צפויים לדמוקרט את הגישה למידע קריטי לניהול אסונות. ככל שהאסונות הקשורים לאקלים מתגברים, ההשקעה בפתרונות ניהול אסונות מבוססי EO צפויה להתרחב, מה שהופך את “העיניים בשמיים” לנכס בלתי נפרד עבור ממשלות, חברות ביטוח וארגונים הומניטריים ברחבי העולם.

דינמיקה אזורית ודפוסי אימוץ של כלים לתצפית על כדור הארץ

טכנולוגיות תצפית על כדור הארץ (EO), כולל לוויינים, דרונים ופלטפורמות חישה מרחוק, transform ניהול אסונות ברחבי העולם. “העיניים בשמיים” הללו מספקות נתונים בזמן אמת וברזולוציה גבוהה שמאפשרים לממשלות, לארגונים הומניטריים ולישויות פרטיות לנטר, לחזות ולהגיב לאסונות טבעיים ומלאכותיים במהירות ובדיוק חסרי תקדים.

• אסיה-פסיפיק: אזור זה פגיע מאוד לאסונות טבעיים כמו טייפונים, רעידות אדמה ושיטפונות. מדינות כמו יפן והודו השקיעו רבות בתשתית EO. לדוגמה, ISRO של הודו מפעילה צי של לווייני EO שמסייעים בתגובה לאסונות ובניהול משאבים. ב-2023, Asian Disaster Reduction Center הדגישה את השימוש בנתוני EO במערכות אזהרה מוקדמת ובעריכת ההערכות נזק לאחר אסון.
• אירופה: תוכנית Copernicus Programme של האיחוד האירופי היא מובילה עולמית ב-EO לניהול אסונות. לווייני Sentinel שלה מספקים נתונים חינם ובפתוח שמיועדים למיפוי שיטפונות, ניטור שריפות והגיבות רעידות אדמה. ב-2023, נתוני Copernicus היו חיוניים במעקב אחרי השריפות ביוון ובשיטפונות במרכז אירופה (Copernicus Emergency Management Service).
• אמריקה הצפונית: ארצות הברית מנצלת את ה-EO דרך סוכנויות כמו NASA וNOAA. תוכנית אסונות של NASA מספקת מפוי מהיר ומודעות למצב עבור הוריקנים, שריפות ואיומים אחרים. ב-2023, נתוני EO סייעו בתגובה של FEMA לשיטפון של הוריקן אידליה, מה שאיפשר פריסות מהירות של משאבים והערכת נזקים.
• אפריקה: האימוץ גובר, עם יוזמות כמו AfricaEO ו-GMES & Africa. מאמצים אלו מתמקדים בבניית יכולות מקומיות ובניצול של EO לניטור בצורת, לשליטה על ארבה ולתגובה לשיטפונות. ב-2023, נתוני EO היו קריטיים בניהול משבר הבצורת בקרן אפריקה (UNEP).

בעולם, שוק ה-EO עבור ניהול אסונות צפוי לצמוח בשיעור צמיחה שנתי של 8.5% משנת 2023 עד 2028, כשהמגמות נובעות מהגברת סיכוני האקלים והתקדמות טכנולוגית (MarketsandMarkets). ככל שהאימוץ האזורי מתגבר, כלים ל-EO הופכים לבלתי נפרדים מהכנה, תגובה ושיקום לאסונות ברחבי העולם.

יכולות דור הבא והתפקיד המתפתח של תצפית על כדור הארץ

טכנולוגיות תצפית על כדור הארץ (EO) transform באופן יסודי את ניהול האסונות על ידי אספקת נתונים בזמן אמת וברזולוציה גבוהה שמחזקת את ניסיונות ההכנה, התגובה והשיקום. ההתפשטות של לוויינים, דרונים ואנליטיקה מתקדמת מתירה לממשלות, לארגונים הומניטריים ולביטוח לנטר, לחזות ולהפחית את ההשפעות של אסונות טבעיים ומלאכותיים עם דיוק חסר תקדים.

לווייני EO מודרניים, כגון אלה בקונסטלציות Copernicus וPlanet Labs, מספקים דימויים תדירים וברזולוציה גבוהה ברחבי הגלobe. מערכות אלו יכולות לזהות שינויים באדמה, במים ובתנאי האטמוספירה ולהעניק אזהרות מוקדמות לאירועים כמו שיטפונות, שריפות, הוריקנים ורעידות אדמה. לדוגמה, במהלך השריפות ב-2023 בקנדה, נתוני EO אפשרו לרשויות לעקוב אחרי התקדמות האש ולשרת את המשאבים בצורה יותר יעילה (NASA).

תפקיד ה-EA בניהול אסונות מתפרס מעבר לתגובה המיידית. למידת מכונה ובינה מלאכותית מיועדות כעת לנתוני הלוויין כדי לחזות סיכוני אסון ולמודל את ההשפעות הפוטנציאליות. תוכנית אסונות של NASA מנצלת נתוני EO כדי לתמוך בהערכת סיכון ובתכנון עמידות, בעוד שהן פלטפורות UN-SPIDER מספקות למדינות מתפתחות גישה למידע לווייני קריטי לצמצום סיכון אסונות.

• אזהרה מוקדמת: מערכות EO יכולות לזהות קודמים לאסונות, כמו טמפרטורות פני הים החריגות לפני הוריקנים או עיוות קרקע לפני רעידות אדמה, מה שמאפשר פינוי מוקדם יותר והגברת המשאבים.
• הערכת נזקים: דימויים לאחר האירוע מאפשרים הערכה מהירה של אזורים פגועים, תומכים בתגובה חירומית ובעיבוד תביעות ביטוחים. לדוגמה, לאחר רעידת האדמה בטורקיה-סוריה ב-2023, נעשה שימוש בנתוני EO כדי למפות קריסות של בניינים ונזק לתשתיות (ESA).
• שיקום ועמידות: ניטור לטווח ארוך מסייע לעקוב אחרי התקדמות השיקום ומספק מידע לתכנון עירוני עתידי כדי לצמצם פגיעות לאירועים דומים.

כשהיכולות של EO ממשיכות להתפתח, עם שיעורי ביקורים גבוהים יותר, רזולוציה ספקטרלית משופרת ושילוב עם חיישנים מבוססי קרקע, תפקידם בניהול אסונות רק ייגבר. שוק ה-EA הגלובלי לניהול אסונות צפוי להגיע ל-2.5 מיליארד דולר עד 2028, מה שמייצג את חשיבותו ההולכת וגוברת בשמירה על חיי אנשים ותשתיות (MarketsandMarkets).

מכשולים לאימוץ ודרכים חדשות לחדשנות בניהול אסונות

טכנולוגיות תצפית על כדור הארץ (EO) – כוללות לוויינים, דרונים ופלטפורמות בגובה רב – transform ניהול אסונות על ידי אספקת נתונים בזמן אמת וברזולוציה גבוהה לאזהרה מוקדמת, תגובה ושיקום. עם זאת, האימוץ הרחב של EO בניהול אסונות מתמודד עם מכשולים רבים, גם כאשר דרכים חדשות לחדשנות צומחות.

• מכשולים לאימוץ
  • נגישות נתונים ואינטגרציה: בעוד ש נתוני EO הופכים יותר ויותר זמינים, שילובם עם מערכות ניהול אסונות המקומיות נותר מאתגר. סוכנויות רבות חסרות את התשתית הטכנולוגית או הידע הנדרש לעבד ולפרש כמויות גדולות של דימויי לוויין ונתוני חיישנים (UN-SPIDER).
  • מכשירי ועון חומרים: דימוי לווייני ברזולוציה גבוהה ואנליטיקה מתקדמת עשויים להיות יקרים, מה שמגבילה את הגישה למדינות עם הכנסות נמוכות ובינוניות. עם שיפוטי נתונים פתוחים כמו Copernicus ו-Landsat שיפרו את הגישה, מגבלות המכשירים בעדיין קיימות (NASA Earthdata).
  • מדיניות ושיתוף נתונים: דאגות ביטחוניות לאומיות ומגבלות פטנטים עשויות לעכב את השיתוף המהיר של נתוני EO במהלך אסונות. מדיניות מפוצלת בין תחומים מסבכת עוד את התגובות המתואמות (Nature Humanities and Social Sciences Communications).
  • בניית יכולות: קיימת מחסור עולמי במומחים המוכנים לנצל נתוני EO לניהול אסונות, בייחוד אזורים מתפתחים (UN-SPIDER Capacity Building).
• דרכים חדשות לחדשנות
  • בינה מלאכותית ולמידת מכונה: אנליטיקות מונחית AI אוטומטיות את גילוי אירועי אסון, כמו שריפות ושיטפונות, מנתוני EO, ומאפשרות תגובות מהירות ומדויקות יותר (NASA AI for Earth Observation).
  • פלטפורמות מבוססות ענן: מחשוב ענן מדמוקרט את הגישה לנתוני EO וכוח עיבוד, מאפשר לסוכנויות לנתח מערכות נתונים רחבות ללא תשתיות מקומיות גדולות (Google Earth Engine).
  • שותפויות ציבוריות-פרטיות: שיתופי פעולה בין ממשלות, ONG וספקי EO מסחריים מורחבים את הגישה לנתונים ומפתחים פתרונות מותאמים לניהול אסונות (Esri ArcNews).
  • חיישנים דור הבא: התקדמות בדימוי היפרספקטלי, רדאר וחיישנים תרמיים משפרת את הגילוי והניטור של אסונות, גם תחת כיסוי עננים או בלילה (European Space Agency).

כשהטכנולוגיות של EO ממשיכות להתפתח, התגברות על מכשולים אלו באמצעות חדשנות ושיתופי פעולה תהיה קריטית לבניית מערכות ניהול אסונות עמידות יותר ברחבי העולם.

מקורות והפניות

• Eyes in the Sky: How Earth Observation Is Revolutionizing Disaster Management
• European Space Imaging
• UN-SPIDER Capacity Building
• MarketsandMarkets
• Copernicus Programme
• Planet Labs
• Maxar Technologies
• European Space Agency
• NASA Earth Science
• Descartes Labs
• NASA AI for Earth Observation
• International Charter ‘Space and Major Disasters’
• ICEYE
• NASA Disasters Program
• $1.2 billion globally
• ISRO
• Asian Disaster Reduction Center
• Copernicus Emergency Management Service
• AfricaEO
• NASA Earthdata
• Nature Humanities and Social Sciences Communications
• Google Earth Engine
• Esri ArcNews